עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין
תקיפה, רשלנות וזכויות החולה - עורכי דין

זכות היסוד של אדם לשלמות גופו מעוגנת כיום בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. בפועל מוגנת זכות זו בשורה של עוולות והסדרי האחריות כשהבולטים בהם הם עוולת התקיפה (סע' 23 - 25 לפקודה), עוולת הרשלנות, ובהקשר של טיפול רפואי - חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996, שהפרת הוראותיו בעניין עולה כדי עוולה הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. במסגרת הדיון ייבחנו ההסדרים השונים והיחס ביניהם. ייבחן המעמד המיוחד שיש ליסוד "ההסכמה" בהקשר זה.


תקיפה

המבנה הכללי של האחריות והגנות. עוולת התקיפה שבסעיף 23 מגדירה למעשה תקיפה ועוולה נוספת. מהי העוולה הנוספת? מהו היסוד העובדתי בעוולת התקיפה? הנסיבות הנדרשות? מהו היסוד הנפשי בעוולה זו? האם ניתן לומר כי עוולת התקיפה מטילה אחריות חמורה? אלו מהגנות סעיף 24 הן אכן טיפוסיות לעוולת התקיפה? מהו מיקומן הראוי של ההגנות האחרות?

הסכמה פגומה. תנאי לאחריות בעוולת התקיפה הוא העדר הסכמה מצד הנפגע לשימוש בכוח מצד התובע. לעיתים ניתנת הסכמה ראשונית אך זו לוקה בפגמים. מתעוררת השאלה מהם הפגמים שיש בהם כדי לפסול את ההסכמה הראשונית ולהפוך את השימוש בכוח לתקיפה. שאלה זו נשאלת לגבי א) הסכמה שהושגה בתרמית ב) הסכמת קטין ופסול דין ג) הסכמה הנוגדת את תקנת הציבור ד) הסכמה הלוקה במידע באשר להיקף השימוש בכוח ה) הסכמה הלוקה במידע באשר לתוצאות השימוש בכוח.
מהם היסודות המרכיבים את עוולת כליאת השווא (סעיף 26 לפקודה)? מהן ההגנות לעוולה זו?


מסירת מידע פגומה בטיפול רפואי – תקיפה, רשלנות והפרת חובה חקוקה


כאשר ניתנה הסכמה לטיפול רפואי, אלא שהסכמה זו לוקה בהעדר מידע מספיק באשר להיקף השימוש בכוח או תוצאותיו, נפגמת ההסכמה, והטיפול הרפואי שההסכמה לו הייתה "שלא מדעת" הוכר בפסיקה כעוולת תקיפה. ראו ד"נ 25/66 בר חי ואח' נ' שטיינר, פ"ד כ (4) 327; ע"א 3108/91 רייבי נ' וייגל, פ"ד מז (2) 497. במקביל, אי מסירת מידע מספיק לחולה יכול שתעלה כדי רשלנות לפי עוולת הרשלנות. נשאלת השאלה האם קיים במקרה של העדר "הסכמה מדעת" (informed consent) הבדל בין שימוש בעוולת התקיפה לבין שימוש בעוולת הרשלנות לצורך הטלת אחריות בנזיקין? מהו הבדל זה – דהיינו מתי אי מסירת מידע לא תיחשב לרשלנות אך תיחשב לתקיפה (או ההפך)?
בשנת 1996 חוקק חוק הזכויות החולה אשר בסעיפים 13 ו – 14 הסדיר את סוגיית ההסכמה מדעת לטיפול רפואי. הפרת הוראותיו הוכרה כהפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. האם תוכן ורוחב המידע שמסירתו מתחייבת לפי חוק זה תואם את תפישת התקיפה או את תפישת הרשלנות? מהי עמדתכם בשאלה האם ניתוח "אלקטיבי" מטיל נטל כבד יותר של מסירת מידע (שטנדל)?

שאלה אחרת: אם מתגלה במהלך ניתוח צורך לטיפול רפואי נוסף, האם רשאים המנתחים להחליט על כך או שמא ייחשב הדבר לתקיפה (שטנדל).
בפסק דין דעקה הורחבה האחריות בשל אי מתן מידע רפואי. עסקנו בכך בדיוןבסוגיית גבולות האחריות ברשלנות (נושא 5). האם אחריות זו תוטל בכל מקרה של אי מסירת מידע מלא (ראו ע"א 6948/02 אדנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 535, 546 (2004)). האם הרחבה זו תואמת את תפישת הרשלנות או את תפישת התקיפה (השופטת בייניש בדעקה)- מהי עמדתכם בשאלת האכסניה הראויה לאחריות זו?
לשאלת ההסכמה לטיפולי לייזר ולדיון נוסף בסוגיות שלעיל ראו ת"א (ת"א – יפו) 1599/97 דיראוי נ' מרכז לייזר לניתוחי קרנית (מיום 3/12/03).


הרחבת החובה למסירת מידע מעבר לטיפול רפואי?


פסה"ד בעניין סידי ובעניין חליפה ממחישים כי שאלת החובה למסור מידע ראוי בהקשר של טיפול הרפואי רחבה יותר משאלת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי. מהם השיקולים המתנגשים בהקשר זה בקביעת גבולות האחריות ברשלנות?


כפיית טיפול רפואי על אדם


האם ומתי ניתן לכפות על אדם טיפול רפואי מבלי שהדבר ייחשב לתקיפה? האם יש להבחין בין כפיית טיפול רפואי בקטין נגד רצון הוריו האפוטרופוסים, לבין כפיית טיפול רפואי על אדם בוגר? לעניין טיפול רפואי בקטין נגד רצון הוריו ראו רע"א 5587/97 היוע"מ נ' בן אכר, פ"ד נא (4) 830. באשר לטיפול רפואי כפוי בבגיר, כאן מתעוררת שאלה מורכבת של קדושת החיים מול האוטונומיה של האדם על גופו. פסה"ד בעניין קורטאם נ' מדינת ישראל ממחיש כי מיקומו של האיזון הראוי בין השניים, כנושאים האחרים שנדונו לעיל, הוא תולדה של השקפת עולם. בשנת 1996 הוסדרה סוגיית הטיפול הרפואי הכפוי בסעיף 15 לחוק זכויות החולה. מהי עמדת החוק בעניין?
מהו הקשר בין סוגיית "המתת החסד" לבין עוולת התקיפה?


קריאות מומלצות עורכי דין

1. ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", פ"ד נג(4) 526, פסקי הדין של השופטים בייניש ואור (1999).

2. ע"א 6153/97 שטנדל נ' שדה, פ"ד נו(4) 746, למעט פס' 7-1, ולמעט פס' 18-17 (2002).

3. ע"א 4960/04 סידי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית (טרם פורסם, 19.12.2005), פס' 2-1, 13-9.

4. ע"א 119/05 חליפה נ. מדינת ישראל (טרם פורסם, 10.9.2006), פס' 36.

5. ע"פ 480/85 קורטאם נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 673, 681ד-688, 698-695 (1986).

6. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.



המלצות: עורך דין פלילי בבאר שבע | עורך דין צבאי | עורך דין בשוהם

 
Free Joomla Templates